ה-OECD פרסם לאחרונה את עדכון 2025 ל-Commentary של מודל אמנת המס — העדכון המקיף הראשון מאז עדכון BEPS משנת 2017. בניגוד לשינויי 2017 שהתמקדו בעיקר בבלימת תכנוני מס אגרסיביים, העדכון החדש מתמודד עם סוגיות פרקטיות שנולדו מתוך המציאות העסקית העכשווית: עבודה גלובלית מרחוק, מבני החזקות שקופים, התפתחות מודלים עסקיים מבוססי טכנולוגיה, כללי מימון תוך-קבוצתי, מחלוקות בין מדינות והתרחבות פעילות חוצת גבולות.

המשמעות עבור חברות זרות וישראליות בעלות פעילות בינלאומית היא שינוי פרשני עמוק שעשוי להשפיע על אופן יישום אמנות המס בישראל ועל מבני פעילות שהיו עד כה מקובלים ונחשבו בעלי רמת סיכון נמוכה.

להלן סקירה רחבה של עיקרי השינויים ומהותם.

מוסד קבע בעידן העבודה מרחוק – הפיכת המודל הפרשני - כיצד הבית של עובד בישראל יכול להפוך ל"נוכחות מס" של חברה זרה?

אחד השינויים המרכזיים והמשמעותיים ביותר בעדכון 2025 הוא עדכון ה-Commentary על סעיף 5 העוסק ב-Permanent Establishment (PE).

בעולם שבו חברות גלובליות מעסיקות עובדים ממדינות שונות — לעיתים כיחידים, לעיתים כפרילנסרים, ולעיתים כעובדים מרחוק ללא משרד — התעוררו פערים גדולים בין המציאות העסקית לבין המודל המסורתי של PE. ה-OECD ממלא כעת את הפער הזה.

החידוש המהותי

העדכון אינו משנה את לשון האמנה, אלא את היישום: הוא נותן רשימת מבחנים מפורטת לקביעה מתי מקום מגוריו של עובד הופך בפועל ל"fixed place of business" של החברה.

המבחנים כוללים בין היתר:

האם החברה יוזמת או דורשת עבודה מהבית;

האם העבודה מהבית היא חלק מהותי מהעסק (למשל פיתוח, תכנון, ניהול מוצר);

האם העובד מהווה "נקודת קצה" ללקוחות בישראל;

מידת שליטת החברה בציוד, בתהליכי העבודה ובקיומן של פגישות עסקיות;

האם מדובר בנוכחות עסקית מתמשכת ולא זמנית בלבד.

המשמעות הפרשנית

בעוד שבעבר קביעת PE דרשה בדרך כלל נוכחות פיזית משמעותית — משרד, חנות, מפעל — מודל 2025 מכיר בכך שנוכחות עסקית עשויה להתקיים גם "בתוך המחשב" של עובד יחיד. לפיכך, סיכון ל-PE עלול להיווצר גם ללא נכסים פיזיים בישראל, ולכן חברות זרות צריכות לבחון מחדש את כל מערך העובדים מרחוק.

ישויות שקופות – חיזוק פרשני נגד תכנוני מס מבוססי "פערי שקיפות"

מבנים הכוללים LLC אמריקאית, partnerships, או קרנות השקעה היברידיות הפכו בשנים האחרונות לכלי מרכזי בתכנון מס בינלאומי. אך עדכון 2025 מצמצם את המרחב הזה.

מהות השינוי

ה-OECD מצהיר במפורש כי יש לפרש את סעיף השקיפות (Article 1) על פי דוח ה-Partnerships — מסמך שנחשב לאורך שנים למדריך טכני אך לא "מחייב".
כעת הוא הופך למקור פרשנות מובנה בתוך ה-Commentary.

התוצאה:

הכנסה תיוחס לבעלים אך ורק אם היא חייבת במס אצלם. זכאות להטבות אמנה תיבחן לפי זהות הגורם הממוסה בפועל.

מבנים היברידיים שבהם מדינה אחת רואה את הישות כחייבת ומדינה שנייה רואה אותה כ"שקופה" — מקבלים פחות מרחב תמרון.

המשמעות לחברות

מבנים שבעבר נחשבו “יעילים” — עשויים כעת להיחשב כבעייתיים ואף ליצור סיכון להכחשת הטבות אמנה.

אינטראקציה בין אמנות מס לדין פנימי – מימון תוך-קבוצתי וכללי BEPS

האמנה כבר לא מעניקה "חסינות" מפני כללי הריבית

העדכון מחזק את העיקרון שלפיו כללי הגבלת ריבית מקומית (interest limitation) וכללי BEPS אחרים אינם בהכרח אפליה אסורה לפי סעיף 24.

ה-OECD קובע כי כללים אלה תקפים גם כאשר הם משפיעים על ישות זרה, כל עוד הם מבוססים על עיקרון כלכלי ותקפים כלפי כל הנישומים.

מהות השינוי

זהו תיקון משמעותי לדיון שהיה קיים במשך שנים: האם מדינה רשאית להגביל ניכוי ריבית של חברה זרה הפועלת באמצעות PE?  הפרשנות החדשה אומרת — כן, בהחלט.

תוצאה לחברות

חברות הפועלות בישראל באמצעות הלוואות קבוצתיות חייבות לעדכן את ניתוח ה-TP והמימון, שכן האמנה לא תגן עליהן מפני כללי BEPS פנימיים.

מוסד קבע במשאבי טבע – יצירת PE תוך פרק זמן קצר

ה-OECD מציג נוסח אופציונלי חדש לסעיף 5 המאפשר יצירת PE בפעילויות חיפוש והפקת משאבי טבע בפרקי זמן קצרים בהרבה מהמודל הרגיל. עבור מדינות בעלות משאבי אנרגיה — כולל ישראל — מדובר בכלי פרשני שצפוי לחלחל במהירות לאמנות בילטראליות.

הרחבת השימוש במידע במסגרת Exchange of Information

מידע שהתקבל על נישום אחד — יכול לשמש לבדיקה של נישום אחר

עדכון 2025 מוסיף הוראה מרחיקת לכת: מדינה המקבלת מידע יכולה להשתמש בו גם לצרכים מערכתיים, סטטיסטיים או לבדיקת נישומים אחרים, כל עוד נשמרת סודיות. הדבר מגביר את משמעות ה-EoI עבור חברות רב-לאומיות ומצמצם את היכולת להסתמך על פערי מידע בין מדינות.

סיכום – מהות השינוי ומה כדאי לעשות?

עדכון 2025 אינו "תיקון קוסמטי" אלא מעדכן את מצפן הפרשנות של אמנות המס.
הוא משלב את עולמות BEPS עם המציאות החדשה של כלכלה דיגיטלית ופעילות גלובלית גמישה.

לחברות גלובליות עם עובדים בישראל או פעילות עסקית כאן — המשמעות היא:

 ✔בחינה מחודשת של כל עובד מרחוק והאפשרות ליצירת PE בישראל
✔הערכה מחדש של מבנים שקופים והקצאת הכנסות
✔התאמת מודלים של מימון תוך-קבוצתי
✔עדכון תיעוד מחירי העברה
✔בדיקת חשיפות והיערכות למחלוקות מס בינלאומיות (MAP)

זהו הזמן לבצע בדיקת עומק — לפני שחבות המס מתגלה בשלב ביקורת.